מאמרים

בזוגיות בפרק ב', לא אחת עולה השאלה: מי חשוב יותר – בן הזוג החדש או הילדים מהקשר הקודם? מה קורה כשבן זוג אחד מנסה לרצות את הגרוש/ה כדי לשמור על שלום תפעולי, אך בן הזוג הנוכחי מרגיש מודר? המאמר סוקר את האתגרים הרגשיים והפרקטיים של זוגות בפרק ב', ונותן כלים להתמודדות, חיזוק הקשר ובניית בסיס רגשי בריא שמאפשר לכל אחד להרגיש במקום הראשון – גם כשיש עבר שעדיין נוכח.

המאמר "אלימות רגשית בזוגיות: מהי וכיצד מזהים אותה?" חושף את הצד הסמוי וההרסני של אלימות במערכות יחסים. הוא מסביר כי אלימות אינה רק פיזית, ומתמקד באלימות רגשית - דפוס התנהגות מתמשך של השפלה, שליטה, הפחדה, התעלמות והאשמה. המאמר מפרט כיצד אלימות רגשית מתבטאת בחיי היומיום, מבחין בינה לבין קונפליקט בריא, ומספק כלים לזיהוי סימני אזהרה. בנוסף, הוא מדגיש את חשיבות ההתמודדות עם אלימות רגשית ופונה לעזרה מקצועית כדי לשנות דפוסים הרסניים ולבנות זוגיות בריאה.

הורות שממוקדת רק בצרכים טכניים – חוגים, חינוך וכו' – עלולה להוביל לילד עם ידע, אך בלי יכולת להתמודד רגשית עם כישלונות. הורות רגשית, לעומת זאת, המציעה תמיכה, הכלה והכרה ברגשות הילד, מייצרת ילד יציב רגשית, שיידע להתמודד עם אתגרים בזוגיות ובחיים. בזוגיות בריאה יש גם רגעים קשים, והיכולת להכיל את הקושי היא שמחזקת את הקשר. לכן, השקעה רגשית בילד היא המפתח לזוגיות מוצלחת בעתיד.

המאמר בוחן את ההשפעה של המחשבה על גירושין על מחויבות בזוגיות, במיוחד בפרק ב'. דרך סיפורים אישיים, הוא מדגיש את חשיבות ההשקעה בקשר וקורא לעצור לפני גירושין כדי לבחון אפשרות לבנייה מחודשת, תוך התחשבות בהשלכות השונות.

האם בינה מלאכותית יכולה להחליט על הזוגיות שלנו? במאמר זה נבחן את התופעה ההולכת וגוברת של פניות זוגות לעצות מ-GPT בנוגע לקשר הזוגי. נברר מדוע חשוב לשלב בינה רגשית ולא להסתמך רק על ניתוח טכני, ונראה כיצד גם זוגות על סף פרידה הצליחו למצוא אור ודרך חדשה – בזכות הקשבה אמיתית, ליווי מקצועי, ורצון אמיתי לתקן.

במערכת זוגית, הקושי לבקש סליחה הוא אתגר שמלווה רבים מאיתנו. לעיתים, האגו והפחדים מעכבים את הצעד הפשוט אך הכוחני של התנצלות. אם נוכל לנטרל את הפחדים והאגו, נוכל להבין שסליחה היא לא רק הבעת חרטה אלא גם דרך לשדר כבוד, הערכה ויכולת לתקן. כשבן זוג מבקש סליחה, הוא לא רק מכיר בטעותו, אלא גם מראה פגיעות, מה שמחזק את הקשר. חשוב שהצד השני לא יגיב בקפדנות אלא יעריך את ההתנצלות ויבין כי זו חלק מהתהליך האנושי של למידה, צמיחה ושיפור.

מאמר זה, נדון בהבדלים בין הסכם שלום בית להסכם גירושין, תוך הצגת היתרונות וההשלכות של כל אחד מהם. נתמקד כיצד כל הסכם משפיע על הזוגיות, המשפחה ועתיד הילדים, ונענה על השאלות המרכזיות שנוגעות לאופי ההסכמים, תהליך קבלתם, והשלבים שדורשים חשיבה מעמיקה ומדודה. המאמר מציע גם כלים ודרכים להחליט איזה מסלול נכון עבור בני הזוג בהתמודדות עם משברים במערכת הזוגית.

הרבה פעמים, זוגות פונים אליי כשהם חווים קשיים בזוגיות ומספרים על בן זוגם כ"נרקסיסט", כיוון שהם מרגישים שהוא לא מקשיב להם, חושב רק על עצמו או שלא מגיב כמו שציפו. המיתוס הנפוץ טוען שהבעיה היא נרקסיזם – אך זה לא בהכרח נכון. כל אדם זקוק לאהבה עצמית, וזהו חלק מהותי מהיכולת לאהוב אחרים.

במאמר זה נדונה השפעת הצורך לשלוט בזוגיות, שמגיע פעמים רבות ממקום של דאגה ורצון טוב, אך עשוי להוביל לתוצאה הפוכה – להחליש את הקשר הזוגי. הצורך לשלוט נובע לעיתים מפחד וחוסר ביטחון, אך חשוב להבין שזוגיות אמיתית מתפתחת רק כאשר כל אחד מהצדדים מקבל מקום לבטא את עצמו ולהוביל בדרכו. על בני הזוג ללמוד להקשיב, לוותר ולהיות שותפים מלאים, ובכך לשחרר את הצורך לשלוט כדי לאפשר קשר בריא ומאוזן.

"אני פוגש זוגות שמתמודדים עם כעס ומרמור, ובן הזוג שואל את עצמו – מה עוד אני יכול לעשות כדי לגשר על הפערים ולחבר בין לבבות? למה למרות כל הניסיונות, בן הזוג עדיין לא מתקרב? התשובה פעמים רבות טמונה בסגנון ההתקשרות שבונה כל אחד מאיתנו, שסוגר אותנו או פותח אותנו למערכת הזוגית. כל אחד מאיתנו נושא איתו דפוסים רגשיים שנוצרו בילדות והם משפיעים על איך אנחנו תופסים את העולם סביבנו, ובמיוחד את קשרינו הזוגיים. הסגנון הרגשי שאנחנו פועלים על פיו - נמנע, חרד, בטוח - הוא זה שיכול להוביל אותנו להתנהגויות שמרחיקות או מקרבות את בן הזוג. במאמר זה נבין איך סגנון ההתקשרות משפיע על התנהלות מערכת היחסים, ואיך אפשר לשנות את הדפוסים כדי להביא לזוגיות בריאה ומספקת."

הזוגיות והמשפחה דורשות השקעה, ולא רק בחיים המשותפים, אלא גם ביכולת לוותר ולהתאים את עצמנו למען משהו גדול יותר. הויתורים שלנו, כשמנוגדים לאגו, הם אלו שבונים קשרים עמוקים ויציבים. אחרי זמן, כשהפירות מבשילים, מבינים שלפעמים הדרך כוללת לא רק לקבל, אלא גם לתת ולהשקיע – וזה שווה כל רגע.