מאז תחילת המלחמה, אני מקבל פניות מבני ובנות זוג המתארים קשיים יוצאי דופן בהתמודדות עם המצב בבית. "אני בחרדה תמידית, מה עושים?" "בן הזוג שלי לא רגוע באזעקות, איך אני עוזר/ת לו?" "אנחנו רבים יותר מאי פעם על כל דבר קטן." קולות אלו משקפים מציאות מורכבת שבה הפחד, החרדה והחששות הכלכליים חודרים לכל פינה בחיינו, ומשפיעים עמוקות על הדינמיקה הזוגית והמשפחתית.בתוך הכאוס הזה, קל ללכת לאיבוד. אך בואו נעשה סדר ונבין מה עובר עלינו. מצב מלחמה מטלטל את חיינו מן היסוד ומשבש כל שגרה מוכרת. עבור זוגות, זהו מבחן אמיתי – כיצד לשרוד, לתמוך זה בזו, ואף להתחזק, בתוך אי-הוודאות המציפה? במאמר זה, נצלול לעומק ההשפעות הללו ונספק כלים מעשיים להתמודדות יחד.
אחד האתגרים הגדולים ביותר במצב מלחמה הוא ההתמודדות עם רגשות עזים, ובראשם פחד וחרדה. למרות שהם נשמעים דומים, הבנה מעמיקה של ההבדל ביניהם היא קריטית ליכולת שלנו להתמודד – כתא משפחתי וכפרטים.פחד: המגן המיידי והמועיל פחד הוא רגש טבעי, בריא וחיוני, שנועד להגן עלינו מפני סכנה ממשית, נוכחת וברורה. כשאנו שומעים אזעקה, הגוף מגיב באופן מיידי: הלב פועם בחוזקה, האדרנלין זורם, ואנחנו רצים למרחב המוגן. זוהי תגובה של פחד, והיא מנגנון הישרדותי גאוני. הפחד במקרה הזה אינו משתק, אלא מניע לפעולה יעילה ומיידית. הוא קצר מועד – ברגע שהסכנה חולפת (האזעקה נגמרת, נכנסנו למרחב בטוח), הפחד דועך, ואנחנו יכולים להתחיל להתאושש. הפחד הוא למעשה "מערכת ההתרעה" הפנימית שלנו, שמכוונת אותנו לפעול בחכמה במצב חירום.חרדה: אזעקת השווא הפנימית המתישהלעומת זאת, חרדה היא תחושה שונה במהותה. היא מתאפנת בדאגה מעורפלת, מתמשכת ומתישה מפני סכנה עתידית, לא ברורה או מדומיינת. בניגוד לפחד, החרדה לא תמיד קשורה לאיום ספציפי ומוחשי. בזמן מלחמה, חרדה יכולה לבוא לידי ביטוי במחשבות בלתי פוסקות על "מה יקרה מחר?", "האם הילדים באמת בטוחים בבית הספר?", או "מה יהיה עם הפרנסה?". היא עשויה לשבש שינה ותיאבון, לגרום לחוסר שקט תמידי ולקושי בריכוז, גם כשאין סכנה מיידית באופק. החרדה היא למעשה "אזעקת שווא" פנימית, שממשיכה לפעול גם כשאין צורך אמיתי, ושוחקת את הכוחות הפיזיים והנפשיים.השפעת ההבדל על הזוגיות והמשפחה:ההבחנה הזו קריטית ליחסינו. פחד משותף, מול איום חיצוני וברור, יכול דווקא לחזק את הזוגיות. הוא מניע אתכם לפעול יחד, להישען זה על זה, ולחוות את התמיכה ההדדית כ"צוות" מול הסכנה. אתם רצים יחד לממ"ד, מתחבקים אחרי בום חזק – זה בונה חוסן משותף.אבל חרדה מתמשכת של אחד מבני הזוג עלולה לפגוע בקשר. כשאדם שקוע בחרדה, הוא פחות פנוי רגשית, עלול להיות עצבני, מרוחק או מתקשה לתקשר. בן הזוג השני עלול לחוש חוסר אונים או תסכול, כי קשה "לתקן" חרדה שאינה רציונלית או קשורה לאיום מוחשי. זה יוצר מתח וריחוק במקום קרבה ותמיכה.
האופן שבו אנו, ההורים, מבינים ומנהלים את הפחד והחרדה שלנו משליך באופן דרמטי על ילדינו. כאשר אנו מציגים תגובת פחד בריאה ומודעת לסכנה ממשית (לדוגמה, בעת אזעקה), אנחנו מלמדים את ילדינו מנגנון הישרדותי נכון. אנחנו מדגימים להם איך להישמע להוראות, להיכנס למרחב מוגן, ואיך לפעול בקור רוח יחסי לנוכח איום. תגובה כזו, המלווה בהסבר פשוט ומרגיע, מעניקה להם תחושת ביטחון בתוך אי-הוודאות. הם לומדים שפחד הוא רגש טבעי שמניע לפעולה חכמה.אבל כאשר אחד או שני ההורים שקועים בחרדה מתמשכת, מעורפלת ובלתי נשלטת, הילדים חשים זאת. החרדה ההורית יכולה להתבטא בעצבנות, קושי להכיל, פירוש מוטעה של סיטואציות או חוסר יכולת לספק מענה רגשי הולם. ילדים חשופים לחרדה כזו עלולים לפתח חרדות משלהם, לפרש את העולם כמקום מסוכן באופן קבוע, להתקשות להירדם, לחוות רגרסיות התפתחותיות (כגון הרטבה) או לפתח תלות יתר בהורים. הם עלולים לספוג את המסר הסמוי של "העולם מסוכן ואנחנו חסרי אונים", במקום "יש סכנות, אבל אנחנו יודעים איך להתמודד".לכן, החוסן הזוגי שלנו בטיפול בפחד ובחרדה הוא קריטי גם עבור ילדינו. היכולת שלנו לתמוך זה בזה, לתקשר על הרגשות ולהבחין בין פחד מגן לחרדה משתקת, מאפשרת לנו להיות עוגן יציב עבורם. כשאנחנו מנהלים את הפחדים והחרדות שלנו באופן מודע, אנחנו מלמדים אותם שיעור חשוב בחוסן נפשי וביכולת להתמודד עם אתגרי החיים.
מצב חירום כמו אזעקה יכול להיות מאתגר במיוחד עבור אנשים עם קשיי קשב וריכוז. הם עשויים להתקשות להגיב במהירות, להיות מבולבלים או לחוות חרדה מוגברת.
מצב מלחמה מביא איתו לא פעם אי-ודאות כלכלית. ירידה בהכנסות, הוצאות בלתי צפויות או חשש מפני העתיד יכולים ליצור מתח בזוגיות.
בתוך כל הכאוס, חשוב לא לשכוח את האינטימיות והקשר הזוגי. דווקא עכשיו, כשכל העולם מתהפך, הזוגיות יכולה להיות עוגן של יציבות.
זוגיות במצב מלחמה היא משימה מאתגרת, אך היא גם הזדמנות עצומה לצמיחה ולהתחזקות. על ידי תקשורת פתוחה, תמיכה הדדית, והיכולת להבחין בין פחד מגן לחרדה משתקת, זוגות יכולים לצלוח את התקופה הזו חזקים ומאוחדים יותר מאי פעם, ולהוות עוגן של המשפחה