כשאיטליה הופכת להולנד – 

מחשבות על המצב הביטחוני, הנפש והזוגיות

לפעמים החיים לא מביאים אותנו למקום שתכננו להגיע אליו.

השאלה האמיתית היא לא רק למה זה קרה – 

אלא איך אנחנו פוגשים את המציאות שאליה נחתנו.

התקופה האחרונה מביאה איתה הרבה מתח.

לעיתים נדמה שהמקור למתח הוא המציאות עצמה – החדשות, הדאגה, חוסר הוודאות.

אבל פעמים רבות מה שמגביר את המתח הוא הפחד: הפחד ממה שעלול לקרות, הפחד מחוסר שליטה, הפחד מפני העתיד.

כאשר הפחד משתלט, הוא מצמצם את הנפש.

המחשבות מתמלאות בתרחישים קשים, והלב מתקשה לראות גם את הדברים הטובים שעדיין קיימים סביבנו.

אחד הכלים הפשוטים שיכולים לעזור לנפש הוא לכוון את המבט גם אל הטוב.

לא מתוך הכחשה של המציאות, אלא מתוך הבנה שכאשר אנו מעלים מחשבה חיובית – אנו יוצרים בנפש מרחב אחר.

מרחב שיש בו יותר נשימה, יותר כוח, יותר תקווה.לפעמים אפשר אפילו לשאול שאלה פשוטה:

מה הדבר הטוב שיצא לי באופן אישי מהתקופה הזו?

זו שאלה שאפשר לשאול גם את עצמנו וגם את הילדים.לעיתים התשובות מפתיעות:

• יותר זמן עם המשפחה
• חיבור עמוק יותר לערכים
• גילוי של כוחות שלא ידענו שיש לנו

השאלה הזו אינה מבטלת את הקושי.

אבל היא מאפשרת לנפש להיזכר שגם בתוך מציאות מורכבת יש נקודות אור.

למה הפחד משפיע עלינו כל כך?

לעיתים נדמה שהחרדה מגיעה רק מהמציאות החיצונית – מהחדשות, מהאזעקות, מחוסר הוודאות.

אבל במקרים רבים החרדה מושפעת גם ממשהו פנימי יותר:

תחושת הביטחון הפנימי של האדם.

אנשים שיש להם תחושת ביטחון יציבה יותר – מה שניתן לקרוא לו גם חוסן נפשי – מסוגלים לעמוד טוב יותר מול מצבי לחץ.

אין פירוש הדבר שהם אינם מפחדים.

הפחד הוא רגש טבעי ובריא.

אך כאשר יש לאדם בסיס פנימי של ביטחון, הפחד אינו משתלט עליו לחלוטין.

יש בתוכו מקום נוסף – מקום של יציבות, של אמונה ביכולת להתמודד.

לעומת זאת, כאשר תחושת הביטחון הפנימית חלשה יותר, כל אירוע חיצוני עלול לערער את האדם בצורה עמוקה יותר.

המציאות נחווית כמאיימת יותר, והנפש מתקשה למצוא נקודת אחיזה.

במובן הזה, אחד הדברים החשובים בתקופות מורכבות הוא לטפח חוסן נפשי.

חוסן נפשי נבנה בין השאר דרך:

• קשרים אנושיים קרובים
• תחושת משמעות
• יכולת למצוא גם נקודות אור בתוך מציאות מורכבת
• והאמונה שיש בנו כוחות להתמודד.

לפעמים דווקא בתקופות מאתגרות מתגלים הכוחות הללו.

ברוכים הבאים להולנד

יש מטאפורה ידועה שנקראת “ברוכים הבאים להולנד”, שנכתבה על ידי

Emily Perl Kingsley.

המטאפורה מתארת אדם שמתכנן טיסה לאיטליה.

הוא קורא מדריכים, מתכונן, מדמיין את רומא ואת הנופים.

אבל כשהמטוס נוחת, הקריין מודיע:

"ברוכים הבאים להולנד.

"זה לא המקום שתכננת להגיע אליו.

זה לא מה שחלמת עליו.

בהתחלה יש אכזבה גדולה.

אבל עם הזמן האדם מגלה שגם הולנד היא מקום יפה:

יש בה טחנות רוח, שדות של צבעונים, נופים אחרים.

היא פשוט לא איטליה.

במידה מסוימת, רבים מאיתנו מרגישים כך בתקופה הזו.

לא תכננו להגיע למציאות הזו.

לא רצינו לנחות כאן.

אבל החיים הביאו אותנו לכאן.

והשאלה הגדולה היא לא רק למה זה קרה.

אלא גם:איך חיים נכון במקום שבו נחתנו.

לפעמים אותו דבר קורה גם בזוגיות

המטאפורה הזו נכונה לא רק למצבי חיים גדולים.

היא נכונה מאוד גם לזוגיות.

רבים נכנסים לנישואין עם חלום על "איטליה":

זוגיות הרמונית, הבנה מלאה, חיבור טבעי.

אבל אחרי כמה שנים זוגות רבים מגלים שהמציאות קצת אחרת.

לא איטליה.

הולנד.

זה לא בדיוק מה שדמיינו.

אבל בתוך המקום הזה יש דברים אחרים –

נאמנות, שותפות לחיים, מסע משותף.

העבודה הזוגית האמיתית איננה תמיד לחזור לאיטליה.

לפעמים העבודה היא ללמוד לראות את היופי שבהולנד.

וכאשר מצליחים לעשות זאת – קורה דבר מעניין:

המקום שלא רצינו להגיע אליו

יכול להפוך למקום שבו נבנה הבית.

תרגיל קטן לנפש ולבית

אפשר לנסות תרגיל פשוט.

שאלו את עצמכם – ואולי גם את בני המשפחה:

איזה דבר טוב בכל זאת יצא לנו מהתקופה הזו?

ואם תרצו לקחת את השאלה גם אל הזוגיות:

איזה דבר טוב קיים בקשר שלנו שלא הייתי רוצה לאבד?

לפעמים שינוי קטן בזווית המבט מאפשר לנו לראות מחדש את מה שכבר נמצא שם.

מחשבה לסיום

איננו תמיד יכולים לבחור את המציאות שאליה ננחת.

אבל יש לנו השפעה על הדרך שבה נפגוש אותה.

כאשר הנפש מצליחה למצוא בתוכה נקודת ביטחון,

וכאשר המבט מצליח לראות גם את נקודות האור –

המציאות אולי לא תהפוך מיד לאיטליה.

אבל הולנד יכולה להפוך למקום שבו אנחנו ממשיכים לבנות חיים.ואולי זו אחת המשימות העמוקות של האדם:

לא רק לחכות למציאות מושלמת –

אלא ללמוד ליצור משמעות גם בתוך המציאות שניתנה לנו. 🌷