קשב וריכוז בצל המלחמה:

קשב וריכוז בצל המלחמה: איך חרדה ואי-ודאות משפיעות על ילדים ומבוגרים עם ADHD?

בתקופה האחרונה, אני נתקל ביותר ויותר פניות מבני זוג ומשפחות החווים קושי יוצא דופן בהתמודדות עם המצב הביטחוני והחרדה הנלווית אליו. לעיתים קרובות, בבסיס הקושי הזה עומדים אתגרים הקשורים לקשב וריכוז – בין אם אצל ילדיהם, אצל אחד מבני הזוג, ואף אצל מבוגרים רבים שאובחנו רק בבגרותם או שמתמודדים עם קשיי קשב וריכוז לא מאובחנים.בזמני שגרה, כלים כמו סדר יום קבוע, מסגרות ברורות ותכנון מוקפד הם עמודי תווך קריטיים עבור אנשים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) לניהול אתגריהם. אולם, במצב מלחמה, כל אלו נעלמים כמעט בן לילה. אי-הוודאות, האזעקות, החדשות המטרידות ושיבוש השגרה, יוצרים כאוס המעצים את הקשיים המובנים בוויסות רגשות, בניהול הסחות דעת ובתכנון. עבור אנשים עם ADHD, האתגרים הללו עלולים להיות מועצמים באופן משמעותי, והיעדר הסדר המוכר מציב קושי חדש וקשה.מטרת מאמר זה היא להסביר את הקשר בין ADHD, חרדה ומלחמה, ולהציע כלים מעשיים להתמודדות עם המציאות המורכבת הזו, תוך הדגשה של חשיבות התכנון וההתאמה למצב המשתנה.

הבסיס: קשב וריכוז ורגשות

ADHD אינה רק "חוסר קשב". היא משפיעה על התפקודים הניהוליים של המוח, הכוללים יכולות כמו:

• ויסות רגשי: קושי לשלוט בעוצמת התגובות הרגשיות, להתמודד עם תסכולים או לשאת אי-ודאות.
• ארגון ותכנון: קושי ליצור סדר, לתכנן צעדים ולנהל זמן.
• זיכרון עבודה: קושי לשמור מידע רלוונטי בראש ולפעול לפיו.
• עכבה (אינהיביציה): קושי לעצור תגובות אימפולסיביות או לדחות סיפוקים.

כאשר מתווספים לכך גורמי לחץ חיצוניים כמו מלחמה וחרדה, המערכת כולה מתערערת.

ילדים עם ADHD בצל המלחמה: עולם הפוך ללא עוגנים מוכרים

עבור ילדים עם ADHD, שגרה ויציבות הן עמודי תווך להתמודדות מוצלחת. היעדר סדר יום קבוע ויציבות, שהם כלים מרכזיים עבורם בשגרה, הופך את המלחמה למשבשת עוד יותר. כל מה שמוכר ובטוח מתערער:

• הסחות דעת בלתי פוסקות: אזעקות, חדשות ברקע, שינויים במערכת השעות או בבית הספר – כל אלה הופכים למקורות הסחה אדירים. לילד עם ADHD, קשה במיוחד לסנן את הרעשים הללו ולהתמקד במשימה.
• הצפה רגשית: ילדים עם ADHD נוטים לחוות רגשות בעוצמה גבוהה. פחד, כעס, תסכול וחרדה עלולים להציף אותם בקלות. קשה להם להבין מדוע הם חווים תחושות כל כך חזקות, מה שמגביר את המצוקה.
• קושי בהבנת הסכנה ובתגובה אליה: הוראות "לרוץ לממ"ד" או "להישאר רגוע" עלולות להיות מבלבלות ומציפות. ילדים עם ADHD עשויים להתקשות לעבד את המידע במהירות, להגיב באימפולסיביות, או פשוט "לקפוא" במקום. חוסר התרגול וההטמעה של תגובות חירום כחלק משגרה יציבה מעצים את הקושי.
• קושי ללמוד מרחוק/לחזור לשגרה: אם המסגרת החינוכית משתנה, הקושי בריכוז ובארגון מועצם. גם כשיש חזרה לשגרה, ההסתגלות מחודשת דורשת מאמץ כביר ללא הכלים המוכרים.

מבוגרים עם ADHD בצל המלחמה: ניהול משבר אישי ומשפחתי ללא רשת ביטחון מוכרת

מבוגרים עם ADHD מתמודדים עם אתגרים דומים, אך אליהם נוספים לחצים של ניהול משפחה, פרנסה וציפיות חברתיות. היכולת לבנות סדר יום יציב ולתכנן מראש, שהיא חיונית עבורם בשגרה, מתערערת משמעותית במלחמה, והופכת את ההתמודדות למורכבת במיוחד:

• החרפת חרדה ודכדוך: המלחמה מעצימה את הנטייה המובנית לחרדה ודכדוך אצל מבוגרים רבים עם ADHD. הקושי לווסת רגשות ולקבל אי-ודאות הופך את המצב למתיש רגשית.
• קושי בתפקוד בעבודה ובבית: קושי מוגבר בריכוז, בניהול משימות ובתעדוף הופך את העבודה והטיפול בבית למאבק יומיומי. אם נוסף לכך אובדן הכנסה או שינוי תעסוקתי, הלחץ הכלכלי עלול להיות משתק.
• השפעה על הקשר הזוגי והמשפחתי: קשיים בוויסות רגשי ובעצבנות עלולים ליצור חיכוכים בתוך הזוגיות והמשפחה. בן/בת זוג עם ADHD עלול/ה להגיב בקיצוניות לפחד, להימנע משיחות קשות, או להתקשות להיות עוגן יציב עבור הילדים. השותף שאינו בעל ADHD עלול לחוש מותש מניסיונות ההרגעה והתמיכה.
• קושי לעבד חדשות ומידע: ההצפה במידע, חדשות מתפרצות ורשתות חברתיות עלולה להיות מבלבלת ומציפה, ומקשה על ההבחנה בין עיקר לטפל, ועל שמירה על פרופורציות.

התמודדות ודרכי עזרה: חשיבות התכנון והגמישות בתקופה משתנה

הנה כמה אסטרטגיות שיכולות לסייע לילדים ולמבוגרים עם ADHD להתמודד טוב יותר בתקופת מלחמה. ההדגש הוא על יצירת תכנון וסדר, גם אם הם גמישים ומשתנים, כדי לפצות על היעדר השגרה הקבועה:

• שמירה על סדר יום מותאם וגמיש: גם אם אי אפשר לשמור על סדר יום "רגיל", נסו ליצור מסגרת יומית כלשהי. קבעו זמנים קבועים לארוחות, שינה, פעילות משפחתית וזמן מנוחה. תכננו את הפעילויות החשובות ביותר מראש והיו מוכנים להתאים אותן למציאות המשתנה.
• תקשורת פתוחה ומותאמת: דברו על המצב בגובה העיניים, בפשטות ובכנות, והתאימו את השיח לגיל. עודדו שאלות ותנו לגיטימציה לכל הרגשות.
• הגדרת גבולות לחדשות: צמצמו חשיפה חדשותית, במיוחד בשעות הערב ולפני השינה. עבור ילדים, העדיפו לשמוע חדשות ללא נוכחותם.
• תרגול טכניקות הרגעה: נשימות עמוקות, מיינדפולנס, האזנה למוזיקה מרגיעה או פעילות גופנית – כל מה שמסייע להפחית מתח.
• פעילות גופנית: פעילות גופנית סדירה חיונית במיוחד לאנשים עם ADHD, מכיוון שהיא מסייעת בוויסות רגשות ובהפגת מתחים.
• עוגנים רגשיים: תנו מקום לחיבוקים, מגע פיזי וזמן איכות משותף. זה מחזק את תחושת הביטחון והשייכות.
• פנייה לעזרה מקצועית: אם הקשיים בתפקוד או במצב הרוח נמשכים ומשפיעים על איכות החיים, חשוב לפנות לאנשי מקצוע – פסיכולוגים, מטפלים רגשיים או מאמנים – שמתמחים ב-ADHD.
• הכרה בחוזקות: זכרו שלאנשים עם ADHD יש גם חוזקות רבות, כמו יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסה, ואמפתיה. נסו למצוא דרכים לרתום את החוזקות הללו גם בתקופה מאתגרת זו.

לסיכום:מצב מלחמה מעמיד אתגרים גדולים בפני כולם, ובמיוחד בפני אנשים עם ADHD, בין אם הם ילדים או מבוגרים. היעדר סדר יום קבוע והשיבוש בשגרה מעצימים את הקשיים המובנים, ומחייבים תכנון פעולה מוקפד והתאמה מתמדת. עם זאת, הבנה מעמיקה של הקשיים הספציפיים, יישום אסטרטגיות התמודדות מותאמות וחיפוש עזרה מקצועית כשצריך, יכולים לסייע משמעותית בשמירה על החוסן הנפשי ועל התפקוד, גם כשהעולם סביב סוער.

האם ההדגשה הזו מספקת? נשמח לחדד עוד אם יש צורך.