זה מתחיל בטון.
משפט תמים על חשבון שלא שולם, איחור של חמש דקות, או הכלים שנותרו בכיור.
לפתע, הקול משתנה.
הטון הופך לציני, ההאשמות עפות, ואתם מרגישים שאתם לא מדברים עם בן/בת הזוג שלכם – אלא עם דמות זרה, פגועה או כועסת, שמשתלטת על החדר.
אם אי פעם שאלתם את עצמכם: "למה אנחנו מגיבים בכזו עוצמה לנושא כה שולי?" – התשובה היא פשוטה: זה לא אתם שמדברים.
המריבות המזיקות ביותר בזוגיות אינן עוסקות בתוכן שלהן, אלא ב"קולות" פנימיים ורגשות לא פתורים מן העבר (או מההווה), שמשתלטים על השיח.
הקולות האלה הם חלקי אישיות שהתפתחו כדי להגן עלינו, אבל הם פועלים מתוך פחד ולחץ, ולא מתוך אהבה וקרבה.כדי להפסיק את הריב, עלינו ללמוד לזהות את ה"קול" שמשתלט, להבין מה הוא רוצה באמת, ולדבר ממקום בוגר ומאפשר.
עלינו להכיר בזה שהלב הכי פתוח בבית, ולכן דווקא שם אנחנו מתפרקים.
בדרך כלל, ניתן לחלק את הקולות המנהלים את המריבה לשלושה דפוסים עיקריים.
אלו חלקי אישיות פנימיים שתפקידם להגן על הלב הפתוח והפגיע שלנו – אך הדרך שבה הם עושים זאת הרסנית לזוגיות:
איך הוא נשמע? "את/ה תמיד עושה לי את זה."
"אני אף פעם לא מספיק/ת טוב/ה בשבילך."
"אם היית באמת אוהב/ת, לא היית..."
מה הוא מנסה להשיג? נראות והכרה בכאב.
הקול הזה רוצה שבן/בת הזוג יראו את הפגיעה, את ההשפעה של מעשיהם.
הבעיה היא שהדרך שבה הוא משיג את זה היא באמצעות האשמה והשלכה, שמעוררות התגוננות במקום אמפתיה.
הכאב הנסתר: פחד עמוק מאי-הערכה, נטישה או להיות לבד. האשמה למעשה מרחיקה את בן הזוג ממנו הוא כה חושש להיפרד – ובכך נוצר מעגל שלילי.
להרחבה: אם אתם מזהים שהפחד מאובדן מנהל אתכם ואת הריבים שלכם, קראו כיצד ["הפרדוקס של האהבה: כשהפחד לאבד יוצר אובדן"] .
איך הוא נשמע? "זה ברור שזו הדרך הנכונה לעשות זאת."
"את/ה פשוט לא אחראי/ת."
"תפסיק/י להתנהג כמו ילד/ה."
טון מתנשא ושיפוטי.מה הוא מנסה להשיג? שליטה וסדר.
הקול הביקורתי רוצה להרגיש בשליטה מוחלטת על המצב.
הוא מאמין שאם יוכיח לבן הזוג שהוא טועה, הריב יסתיים והסדר ישוב.
הכאב הנסתר: פחד מחוסר שליטה, מבלגן, או מכישלון.
הקול הזה הוא ניסיון נואש לכפות שליטה מתוך חולשה, גם במחיר פגיעה בקשר.
להרחבה: אם אתם מרגישים שאתם משתמשים בכוח או בביקורת כדי "לנצח" – קראו עוד על ["כוחניות בזוגיות, חולשה או עוצמה"] ומדוע זה לא עובד.
איך הוא נשמע? שתיקה מוחלטת, סגירת דלת, יציאה מהבית, או תגובות קצרות וריקות רגשית.
מה הוא מנסה להשיג? מרחב וביטחון.
הקול הנסוג מוצף רגשית וכל מה שהוא רוצה זה שהגירויים ייפסקו. עבורו, הדרך היחידה להגן על עצמו מפני הצפה או פגיעה היא לברוח.
הכאב הנסתר: פחד מעימות, מאיבוד שליטה, או מהיפגעות עמוקה. הניתוק למעשה יוצר ריחוק ופער, ולכן הניסיון לברוח רק מחמיר את הבעיה.
להרחבה: על הקו האדום של בריחה בזמן עימות – קראו כיצד ["יציאה מהבית בשעת מריבה"] משפיעה על האמון.
הבשורות הטובות הן שברגע שאתם מזהים את הקול המשתלט, כוחו נחלש.
הנה הכלים המעשיים להשתיק את הקולות הישנים ולחזור לתקשורת בוגרת:
המטרה אינה "לנצח" בריב.
המטרה היא להוריד את הקולות הילדיים או הביקורתיים מהפיקוד, ולאפשר לשני אנשים בוגרים ואוהבים לראות אחד את השני מבעד לערפל המריבה.
אם הקולות הפנימיים מנהלים לכם את הבית, וכל ריב קטן הופך למלחמה על האמת או על העבר – זה הזמן לעזרה מקצועית.
מאיר ויצמן-יועץ לזוגיות ומשפחה