אהבה היא אחד הרגשות העוצמתיים ביותר בחיינו, אך היא עלולה לפגוש אויב בלתי צפוי דווקא במקומות הכי אינטימיים שלה:
הפחד. הפחד לאבד את מי שאנו אוהבים, הפחד להיפגע או להידחות, עלול לגרום לנו לבנות חומות במקום גשרים.
במקום להתקרב, אנו מתרחקים.
במקום להיפתח, אנו מתבצרים.
במאמר זה, נצלול אל תוך המנגנון המורכב שבו החרדה הרגשית גורמת לנו להרחיק את מה שאנו הכי רוצים – קשר אמיתי ובטוח.
במקום שבו אהבה ופחד נפגשים, מתרחש לעיתים קרובות פרדוקס מכאיב.
אנשים, מתוך הפחד לאבד את בן או בת הזוג שהם אוהבים, עושים בדיוק את הדברים שמרחיקים אותם.
במקום לבקש קרבה, הם משדרים אדישות.
במקום להראות פגיעות, הם מציגים חזות של חוזק מזויף.
ובמקום להודות "אני זקוק לך", הם פועלים כדי להוכיח שהם לא זקוקים לאיש.
מדוע זה קורה? כי הפחד מאובדן, דחייה או פגיעות מפעיל מנגנוני הגנה אוטומטיים.
הנפש, בניסיון להגן על עצמה, לוחשת: "אם תראה כמה אתה צריך אותו – יכאב לך.
אז עדיף להקדים תרופה למכה ולהתרחק".
אך ההגנה הזו, במקום למנוע את הכאב, מייצרת אותו.
טעות נפוצה היא לחשוב שאדם שמתנהג כך "משחק משחקים" או מפעיל מניפולציה.
אך ברוב המקרים, זו לא מניפולציה – זו חרדה רגשית.
זהו ביטוי של ילד פנימי שכואב לו, שלא מרגיש בטוח, שלמד שהאהבה יכולה להיות מסוכנת.
לכן, הוא בוחר לשמור מרחק, גם במחיר של בדידות.
בן או בת הזוג מהצד השני חווים תחושה של בלבול ותסכול.
הם מזהים רצון וצורך בקשר, אך נתקלים בחומה של ניתוק או קור.
התנהגות זו מייצרת מעגל קסמים שלילי:
הפחד הראשוני מוביל לריחוק, ובתגובה לכך, בן או בת הזוג השני מתאכזבים, מתוסכלים או נסוגים בעצמם.
תגובה זו רק מאשרת לאדם המפוחד את חששותיו המקוריים – "הנה, ראיתי, הוא באמת מאוכזב ומתרחק ממני".
כך נוצר מעגל שבו הפחד מאשר את עצמו, והריחוק הולך ומעמיק.
ההתנהגות המרחיקה, המתוארת לעיל, יכולה להיות מבלבלת מאוד.
לעיתים קרובות, היא נראית כמו זלזול, אדישות או חוסר עניין מוחלט מצד בן או בת הזוג.
אז איך מבדילים בין פחד מקרבה לבין חוסר רצון אמיתי בקשר? המפתח טמון בחיפוש אחר סתירות.
אדם שמרחיק מתוך פחד יראה לרוב התנהגות כפולה: מצד אחד, הוא עשוי להפגין קור וריחוק, ומצד שני, תבחינו בסימנים עדינים של רצון בקרבה.
למשל, הוא ייזום מדי פעם מגע פיזי, ישלח הודעה פתאומית, או יביע דאגה כנה כלפיכם, אך מיד לאחר מכן יחזור להתבצר מאחורי חומותיו.
לעומת זאת, אדם שמזלזל או לא מעוניין, לרוב ישדר מסר אחיד ועקבי של חוסר השקעה, ללא אותם ניגודים רגשיים שמבצבצים מדי פעם.
התנהגותו תהיה תמיד מכוונת לריחוק, ללא אותם רגעים של התקרבות או רצון בקשר.
הבנת הפחד אינה מספיקה; המשימה הבאה היא תקשורת.
במקום להתעמת עם בן או בת הזוג על התנהגותם המרחיקה, אפשר לנסות לגשת לנושא בדרך רכה ואמפתית.
במקום לומר "אתה תמיד מתנתק ממני", נסו לבטא את התחושה שזה יוצר בכם:
"כשאני מרגיש שאתה מתרחק, אני חושש שאיבדתי אותך".
לאחר מכן, הציגו את התובנה שרכשתם:
"אני מבין שההתנהגות הזו לא מגיעה מחוסר אכפתיות, אלא ממנגנון הגנה, אולי מפחד עמוק.
חשוב לי שתדע שאני כאן איתך, ושאני רוצה שניצור ביחד מקום שבו אתה יכול להרגיש בטוח להיות פגיע".
בסיום השיחה, אפשר להציע שאלות פתוחות שמעודדות חשיבה משותפת:
"מה יכול לעזור לך, או מה יכול לתת לך ביטחון, שנוכל לבנות ביחד?" וגם "האם יש משהו שעשיתי בעבר שפגע בביטחון שלך?".
גישה כזו, המגיעה ממקום של הבנה ואמפתיה ולא מתוך האשמה, יכולה לפתוח דלת לשיחה כנה ולשבור את מעגל הריחוק.
חשוב לדעת שישנם מצבים בהם הבנה הדדית אינה מספיקה. כאשר מנגנוני ההגנה והפחד מושרשים עמוק, ייתכן שיהיה צורך בהתערבות מקצועית.
פסיכולוג או יועץ זוגי יכולים לסייע באבחון מדויק של הדפוסים הרגשיים ולספק כלים להתמודדות יעילה.
לעיתים, מקור הפחד הוא בחוויות עבר או בטראומות שדורשות טיפול מעמיק.
פנייה לייעוץ אינה סימן לחולשה, אלא דווקא ביטוי של כוח ואחריות כלפי הקשר והתפתחות אישית.
המסע ללמוד לאהוב ללא פחד דורש אומץ וכנות, קודם כל מול עצמנו.
באמצעות בניית אמון פנימי, אנו יכולים לבנות מחדש את האמון גם בזוגיות, וללמוד לבקש אהבה מבלי לאבד את עצמנו.
מאיר ויצמן-יועץ לזוגיות ומשפחה