מאמרים

"ביטחון עצמי נחשב לתכונה רצויה, ואילו נרקיסיזם נתפס כבעיה. אך היכן עובר הגבול? כיצד נוכל להבחין בין אדם בעל ביטחון עצמי בריא לבין נרקיסיסט? שאלות אלו מקבלות חשיבות מיוחדת בזוגיות, שם התנהגות נרקיסיסטית עלולה לפגוע קשות בקשר. במאמר זה אציע מסגרת אנליטית שתעזור לנו להבין את ההבדלים העדינים בין שני המושגים, ונבחן כיצד הם באים לידי ביטוי במערכות יחסים."

תחושת שליטה בזוגיות היא מצב בו בן זוג אחד מרגיש שבן זוגו השני שולט בו יתר על המידה, מגביל את עצמאותו וחירותו, ופוגע באיכות חייו. במאמר זה נרחיב על כך.

מאמר זה מספק תובנות וכלים מעשיים לבני זוג של אנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית. נלמד כיצד להבין את ההפרעה, לשפר את התקשורת ולהתמודד עם הקשיים הייחודיים של זוגיות זו." "המאמר מלווה בני זוג במסע המורכב של זוגיות עם BPD, ומציע אסטרטגיות להתמודדות עם תנודות רגשיות, פחד מנטישה וקשיים נוספים." "האם אתה/את בן זוג של אדם עם BPD? מאמר זה יספק לך את המידע והתמיכה שאתה/את צריך/ה כדי לבנות קשר חזק ובריא."

השתיקה בזוגיות, לכאורה תופעה שקטה, היא למעשה צעקה רועמת שמערערת את יסודות הקשר. במאמר זה נרחיב על מהות ומקור השתיקה.

דחיינות, נטייה לדחות משימות חשובות, היא תופעה נפוצה המשפיעה על אנשים מכל הגילאים. המאמר בוחן את הגורמים השונים לדחיינות, כגון פחד מכישלון, חוסר מוטיבציה, קושי בניהול זמן והפרעות קשב וריכוז. כמו כן, המאמר מציע אסטרטגיות להתמודדות עם דחיינות, כגון חלוקת משימות גדולות לקטנות יותר, קביעת יעדים מציאותיים, יצירת סביבת עבודה מסודרת והימנעות מהסחות דעת. הסיכום מדגיש כי דחיינות היא בעיה ניתנת לטיפול, וכי באמצעות אסטרטגיות מתאימות ניתן לשפר משמעותית את הפרודוקטיביות ולהשיג את המטרות שלנו.

במאמר זה נחקור את הקשר בין צרכים לא ממומשים לבין קשיי תקשורת בזוגיות.

החיבור בין חורבן בית המקדש לחורבן הבית הפרטי

כיועץ זוגי, אני נתקל לעתים קרובות בזוגות שמתמודדים עם קשיים בתקשורת, חוסר אמון, וקושי לבנות אינטימיות. שורשי הבעיות הללו טמונים לעתים קרובות בילדות. ילדים שגדלו בסביבה תומכת ואוהבת, לומדים כיצד ליצור קשרים בריאים עם אחרים. לעומת זאת, ילדים שנחשפו להתנהגות הורית שלילית, עלולים לפתח דפוסי התנהגות לא בריאים שיכשלו אותם במערכות היחסים הבוגרות שלהם.

בעולם של חדשות מתפרצות ורשתות חברתיות, קל להיסחף ולהרגיש חרדה לנוכח אי הוודאות. חלקנו מקבלים את המידע בקלילות יחסית, בעוד שאחרים חווים עלייה משמעותית ברמת החרדה והפחד.