קושי לדבר על רגשות והקושי להיפתח רגשית: השער הסגור אל הנפש"הוא/היא לא פתוח/ה אליי רגשית"
ישנה בדיחה ישנה ומפורסמת על זוג נשוי:
האישה שואלת את בעלה, "הרבה זמן לא אמרת לי שאתה אוהב אותי".
הבעל עונה: "אמרתי לך כשהכרנו, ואם משהו ישתנה – אני אגיד לך".
הבדיחה הזו אולי מצחיקה, אבל היא משקפת מציאות כואבת בה הקושי לבטא רגשות הופך לחלק מהשגרה.
האמת היא שזה יותר עמוק:
יש מצבים שאנשים ממש קשה להם לומר את המילים "אני אוהב/ת אותך".
אחת התלונות הנפוצות והכואבות ביותר במערכות יחסים היא התחושה שבן/בת הזוג שומר את עולמו הפנימי סגור.
תלונות כמו "הוא שומר הכול בבטן" או "אני לא יודע מה היא באמת מרגישה" משקפות פער בציפייה לאינטימיות.
במקום שהלב ייחשף, הוא נשאר סגור, וזה פוגע באמון ובתחושת הקרבה.
כדי להתמודד עם הקושי הזה, צריך קודם להבין את הכלי שאותו אנחנו מתקשים להפעיל: הרגש.
1. מהו רגש? המטרה והתפקיד
רגש הוא לא "מצב רוח" חולף; הוא מנגנון הישרדותי ופונקציונלי שמטרתו לכוון אותנו ולעזור לנו לשרוד.
המטרה: למה רגשות קיימים?
- ⚠️ התראה על סכנה (הישרדות): רגשות הם כמו לוח מחוונים בגוף. פחד, למשל, מכין אותנו לתגובה מיידית אל מול איום. רגשות מעבירים לנו מסרים קריטיים על העולם ועל מצבנו בתוכו.
- 🧭 כיוון לפעולה (מוטיבציה): רגשות דוחפים אותנו לפעול בדרכים שמשרתות את צרכינו. עצב דוחף אותנו לבקש עזרה וקרבה; כעס דוחף אותנו להגן על גבולותינו.
- 🔗 יצירת קשר (אינטימיות): רגשות הם שפת הקשר. כשאנו משתפים רגש, אנו חושפים את הפגיעות שלנו, וזהו הבסיס לבניית אמון.
לסיכום: רגש הוא מידע.
הוא לא אויב שצריך לדכא, אלא שליח שמגיע לספר לנו משהו חשוב. הקושי לדבר הוא קושי להאזין לשליח הזה, ואז להעביר את המסר שלו החוצה.
2. הקושי להיפתח: למה אנחנו שותקים?
הקושי לדבר על רגשות, שמוביל לקושי להיפתח רגשית, נובע לרוב ממנגנוני הגנה רגשיים:
- פחד מחשיפה ושיפוטיות: החשש המרכזי הוא שברגע שניחשף – נהיה "קלים יותר לפגיעה" או "חלשים". "אם אשתף את הפחד שלי, יצחקו עליי או יחשבו שאני לא מספיק טוב/ה."
- הימנעות מכאב (מודל לחיקוי): אם גדלנו בסביבה שלא עודדה דיבור רגשי, או שאם בעבר שיתפנו רגש ונפגענו או נדחינו (קיבלנו תגובה כמו "תתגבר/י"), המוח לומד שפתיחות שווה כאב, ונוצרת חסימה אוטומטית.
- בלבול רגשי (אלכסיתימיה): במקרים מסוימים, הקושי נובע מחוסר יכולת לזהות ולתייג את הרגש . אם אנחנו לא יודעים להבחין בין חרדה, עצב או לחץ, לא נוכל לתאר זאת במילים.
3. הקשר הקריטי: כשהקושי חוסם את "אני אוהב/ת אותך"
אמירת "אני אוהב/ת אותך" היא שיא הפתיחות הרגשית.
אם יש קושי כללי לדבר על רגשות, הביטוי הזה הופך לחסום ביותר:
- פגיעות שיא: כאשר אומרים "אני אוהב/ת אותך", אנחנו מצהירים על כך שהאושר הרגשי שלנו נתון עכשיו בידי האדם השני. זוהי חשיפה של התלות הפנימית והצורך העמוק ביותר בקרבה.
- הפחד מדחייה: מי שמתקשה להיפתח, לרוב חושש שברגע שיצהיר על אהבתו – הוא יידחה. הפגיעה הרגשית מדחייה של אהבה היא עמוקה הרבה יותר מדחייה של דעה, ולכן השתיקה משמשת כמגן יעיל.
- האהבה כהתחייבות: אהבה יוצרת מחויבות רגשית והזמנה להתמסרות. מי שחושש מאובדן שליטה או מההשקעה שנדרשת בקשר, עשוי לחסום את המילים הללו כדרך לשמר מרחק.
4. למה חשוב להיות פתוח רגשית?
פתיחות רגשית (Emotional Openness) אינה אומרת שצריך לשתף את כל העולם, אלא שהאדם: מזהה ומקבל את רגשותיו, ומסוגל לתקשר אותם בכנות ובצורה ברורה כלפי קרובים לו. היא חיונית משלוש סיבות עיקריות:
- יצירת אינטימיות אמיתית: היא הבסיס לאמון עמוק. רק כששני בני הזוג מורידים את המסכות, נוצר חיבור שמחזיק מעמד מעבר לשיחות השטחיות.
- שיפור הבריאות הנפשית: היכולת לתת שם לרגש (תיוג רגשות) מפחיתה את העוצמה הפיזית והנפשית של הרגש המציף (חרדה, כעס), ומאפשרת למוח לנהל אותו טוב יותר.
- פתרון בעיות יעיל: כאשר מדברים על הצורך האמיתי (הרגש שמתחת), קל יותר להבין מה הבעיה ולמצוא לה פתרון יעיל ורך יותר, במקום להתקוטט על עובדות יבשות.
5. כלים מעשיים לפיתוח פתיחות רגשית
פתיחות היא מיומנות שניתן ללמוד ולחזק בהדרגה:
- א. תרגול זיהוי הרגש: במקום לחפש מילים, התחילו לתאר את התחושות הפיזיות: "אני מרגיש כיווץ בבטן", "יש לי לחץ בכתפיים". תיאור הגוף הוא לעיתים קל יותר ומהווה שער לרגש.
- ב. דיבור על הקושי לדבר: אם אתם בשיחה חשובה, אמרו ישירות: "קשה לי לדבר על זה עכשיו, אני נחסם/ת." העלאת הקושי על השולחן היא כבר התחלה של דיבור ופתיחות.
- ג. כלל ה-"אני מרגיש": במקום להאשים ("את/ה אף פעם לא..."), השתמשו ב"אני מרגיש/ה... כש..." לדוגמה: "אני מרגיש לחוץ כשאתה מאחר ולא מודיע לי." זה מעביר את המוקד מהאשמה לרגש, ומזמין הקשבה.
- ד. שיתוף קטן: התחילו עם שיתוף קטן שמרגיש לכם רק קצת לא נוח (כ-20% מהפגיעות הפוטנציאלית). זה מחמם את שריר הדיבור ומראה למוח שחשיפה קטנה לא מובילה לאסון.
סיכום
הקושי לדבר על רגשות הוא חומת מגן מפני פגיעות.
אבל חומות מגינות וגם מבודדות.
היכולת להכיר ברגשות שלנו, ואז לתקשר אותם, היא המפתח לחיבור אמיתי, לניהול החיים בצורה שלמה, וליכולת לומר את המילים החשובות ביותר – "אני אוהב/ת אותך" – בקלות ובביטחון.
מאיר ויצמן