כמה פעמים מצאתם את עצמכם בתוך ויכוח סוער, כשהדבר היחיד שמעניין אתכם הוא להוכיח שאתם צודקים?
אתם מביאים ראיות, משחזרים ציטוטים, ובונים כתב אישום לוגי מושלם שאי אפשר להפריך.
ואז, רגע אחרי ש"ניצחתם" בוויכוח והוכחתם שבן הזוג טעה – אתם מסתכלים עליו ורואים דלת סגורה.
ניצחתם בתיק, אבל הפסדתם את הקשר.
כיועץ, אני פוגש זוגות רבים שהפכו ל"עורכי דין" בתוך הבית שלהם.
הם מנהלים פנקסנות של צדק, אבל הם שוכחים דבר אחד בסיסי:
בזוגיות, כשצד אחד מפסיד – שני הצדדים מפסידים.
הצורך להיות צודק נובע לעיתים קרובות ממקום של הגנה עצמית.
כשאנחנו צודקים, אנחנו מרגישים בשליטה.
אנחנו מרגישים חזקים.
אבל בתוך מערכת יחסים, הניצחון הזה הוא אשליה.
ברגע שהפכנו את בן הזוג ל"טועה" או ל"אשם", יצרנו הפרדה במקום חיבור.
כשאנחנו מתעקשים על הצדק שלנו, אנחנו בעצם אומרים לצד השני:
"הערך שלי כרגע חשוב יותר מהרגש שלך".
במודל שאני מלמד (מודל קב"א), אנחנו שמים דגש מיוחד על ביטחון (ב').
ביטחון רגשי הוא לא הידיעה שבן הזוג יסכים איתי תמיד, אלא הידיעה שהוא יהיה איתי גם כשאני טועה.
דמיינו מקרה שבו אחד מבני הזוג עשה טעות – אולי הוא שכח משהו חשוב, פעל בחוסר אחריות או נכשל במשימה.
באותו רגע, הוא כבר מרגיש רע.
הוא כבר יודע שהוא טעה.
כשהצד השני מתנפל עליו עם "הצדק" שלו ("אמרתי לך", "איך היית מסוגל?"), הוא בעצם הופך לשופט.
הבעיה עם שופטים היא שאי אפשר לאהוב אותם.
מול שופט אנחנו לא נפתחים; מול שופט אנחנו:
השינוי האמיתי מתחיל כשמבינים שזוגיות היא לא בית משפט. התפקיד שלכם הוא לא להיות השוטר של הערכים שלכם, אלא להיות ה"בית" של בן הזוג שלכם.
להיות "בית" זה אומר להגיד:
"אני רואה שאתה בכאב בגלל מה שקרה. זה באמת מצב לא פשוט, ואני איתך בזה".
זה נשמע פשוט, אבל זה דורש אימון.
זה דורש מאיתנו להניח את ה"אגו הצודק" שלנו בצד לטובת משהו גדול יותר – החיבור הרגשי.
כשאנחנו מוותרים על הצורך להוכיח את טעותו של השני, אנחנו מפנים מקום לחמלה ולקרבה.
בפעם הבאה שבן הזוג שלכם טועה, או שאתם מרגישים את הדחף העז להוכיח את צדקתכם, עצרו לרגע ושאלו את עצמכם שאלה אחת:
"האם אני רוצה להיות צודק עכשיו, או שאני רוצה להיות מחובר?"
אם תבחרו בחיבור, אתם תגלו דבר מדהים:
דווקא במקום שבו ויתרתם על ה"צדק" שלכם, הוא המקום שבו בן הזוג שלכם יוכל באמת להשתפר.
למה? כי הוא ירגיש מספיק בטוח כדי להודות בטעות ולצמוח ממנה.
אל תהיו שופטים. תהיו מקלט.
מאיר ויצמן-יועץ לזוגיות ומשפחה