אישיות תלותית בזוגיות

כשהתלות פוגשת את הזוגיות

כיצור חברתי, טבעי לנו לרצות קרבה, תמיכה והזדהות. 

אנו מחפשים זוגיות שתעניק לנו ביטחון, אהבה ותחושת שייכות. 

אך מה קורה כשהצורך הטבעי הזה הופך לתלות כרונית, המאיימת לערער את האיזון העדין שבקשר?

במהלך עבודתי, אני נתקל לעיתים קרובות בשאלות ומשפטים מבני זוג שמתארים בדיוק את המצב הזה: 

"הוא לא מסוגל לקבל שום החלטה בלעדיי", "היא חוששת להיות לבד אפילו לדקה", "אני מרגיש/ה שאני נושא/ת על כתפיי את כל האחריות בקשר", או "היא מוותרת על כל הרצונות שלה רק כדי לרצות אותי". 

משפטים אלו, על אף שכל אחד מהם מייצג כאב שונה, מצביעים כולם על תופעה שכיחה ומורכבת: 

הפרעת אישיות תלותית (Dependent Personality Disorder - DPD) בזוגיות.

DPD היא מצב נפשי שמשפיע באופן משמעותי על מערכות יחסים, במיוחד בזוגיות. 

היא מאופיינת בצורך עמוק ומוגזם שאנשים אחרים יטפלו באדם, מה שמוביל להתנהגות כנועה ופחד עז מנטישה. 

הבנה מעמיקה של מאפייניה, השלכותיה ודרכי ההתמודדות עימה היא קריטית לבניית קשר זוגי בריא ומאוזן. 

במאמר זה נצלול לעומק ההפרעה, נבחן את ביטוייה בזוגיות, ונספק כלים ליצירת עצמאות ואיזון בקשר.

מהי הפרעת אישיות תלותית (DPD)?

הפרעת אישיות תלותית (DPD) היא מצב נפשי המאופיין בצורך עמוק ומוגזם שאנשים אחרים יטפלו באדם. 

צורך זה מוביל להתנהגות כנועה וצמצום עצמי, וכן לפחד משמעותי מנטישה. 

DPD היא אחת מהפרעות האישיות הנכללות באשכול C של מדריך האבחון הפסיכיאטרי (DSM-5), הכולל הפרעות המאופיינות בפחד או חרדה.

אנשים עם DPD מתקשים לקבל החלטות יומיומיות ללא ייעוץ והרגעה מוגזמים מאחרים. 

הם זקוקים לאחרים שיקחו אחריות על רוב תחומי חייהם, מתקשים לבטא חוסר הסכמה מתוך פחד לאבד תמיכה או אישור, ומרגישים חוסר אונים או אי נוחות כשהם לבד.

תלות בריאה מול תלות לא בריאה בזוגיות

חשוב להבחין בין תלות טבעית ובריאה במערכת יחסים לבין תלות פתולוגית המאפיינת DPD. 

בזוגיות בריאה, קיימת מידה של תלות הדדית: 

בני הזוג סומכים זה על זו, תומכים זה בזה בעת צורך, ונעזרים זה בזה לקבלת החלטות חשובות. 

זהו חלק מהחוזק של הקשר. 

עם זאת, תלות בריאה מאפשרת גם עצמאות אישית, יכולת קבלת החלטות, וביטוי עצמי גם במחלוקת.

תלות בריאה כוללת:

• תמיכה הדדית: בני הזוג מספקים זה לזה תמיכה רגשית ופרקטית כשצריך.
• שיתוף פעולה: קבלת החלטות משותפות מתוך התייעצות וכיבוד הדדי.
• מרחב אישי: היכולת של כל אחד מבני הזוג לפעול, לחשוב ולהרגיש באופן עצמאי, ללא פחד.
• ביטחון בקשר: ידיעה שהקשר יציב גם אם יש חילוקי דעות או תקופות של ריחוק קל.
• יכולת לעמוד על שלך: ביטוי דעה שונה או אי הסכמה מבלי לחשוש מנטישה.

תלות לא בריאה (כמו ב-DPD) כוללת:

• היעדר עצמאות: קושי משמעותי בקבלת החלטות יומיומיות ללא אישור מתמיד.
• השלכת אחריות מלאה: ציפייה שאחרים ייקחו אחריות על מרבית תחומי החיים.
• פחד עז מנטישה: דחף קיצוני לרצות את האחר ולמנוע כל קונפליקט כדי לא להישאר לבד.
• ביטול עצמי: ויתור עקבי על צרכים, רצונות ודעות אישיות כדי לרצות את בן/בת הזוג.
• חוסר אונים בבדידות: תחושת חרדה וחוסר יכולת לתפקד כשהבן/בת זוג אינם נוכחים.
• נכונות לסבול יחס פוגעני: הישארות בקשרים מזיקים מחשש לנטוש או להישאר לבד.

ההבחנה הזו קריטית, שכן היא מבהירה מתי צרכים רגילים של קרבה ותמיכה הופכים לדפוס מזיק הדורש התייחסות טיפולית.

מאפיינים של הפרעת אישיות תלותית בזוגיות

בתוך מערכת יחסים זוגית, הפרעת אישיות תלותית יכולה להתבטא בדרכים רבות, חלקן גלויות וחלקן עדינות יותר:

• צורך מוגזם באישורים והרגעה: בן/בת הזוג עם DPD יחפשו אישור מתמיד לבחירותיהם, דעותיהם ורגשותיהם. הם יתקשו לסמוך על שיקול דעתם העצמי ויפנו לבן/בת הזוג לקבלת אישור בכל צעד.
• קושי בקבלת החלטות עצמאית: גם החלטות קטנות ויומיומיות כמו מה לאכול, מה ללבוש או איך לבלות את היום, יהיו תלויות בייעוץ, הסכמה או הכרעה של בן/בת הזוג.
• הימנעות מקונפליקטים וביטול עצמי: מתוך פחד עמוק מנטישה או מדחייה, אנשים עם DPD ימנעו מלהביע חוסר הסכמה או ביקורת, גם כשהדבר מנוגד לדעתם או רצונם. הם עלולים לוותר על צרכיהם ורצונותיהם כדי לרצות את בן/בת הזוג ולשמור על הקשר בכל מחיר.
• צורך עז בקרבה פיזית ורגשית: פחד מלהיות לבד מוביל לצורך תמידי בקרבה. הם עלולים להרגיש חרדה, אי נוחות או תחושת חוסר אונים כאשר בן/בת הזוג אינו נוכח/ת.
• השלכת אחריות על בן/בת הזוג: אדם עם DPD עשוי לצפות שבן/בת הזוג ייקח/תיקח אחריות על תחומי חיים רבים: ניהול כספים, קבלת החלטות משפחתיות, תכנון עתיד ועוד.
• קושי ביוזמה ובפעולה עצמאית: גם כאשר יש רצון לבצע משימה כלשהי, הקושי ליזום ולהתחיל אותה ללא הכוונה או ליווי של בן/בת הזוג עלול להיות משמעותי.
• פחד מנטישה: זהו אולי המאפיין המרכזי והעמוק ביותר. הפחד מלהישאר לבד כל כך גדול, עד שהוא עלול לגרום להתנהגויות כנועות, הימנעות מוחלטת מריבים, או היצמדות קיצונית לבן/בת הזוג.
• נכונות לסבול יחס פוגעני: מתוך הפחד לאבד את בן/בת הזוג, אנשים עם DPD עלולים להישאר במערכות יחסים לא בריאות ואף פוגעניות, ולסבול התנהגות שאינה מקובלת על מנת לא להישאר לבד.

השפעה על בן/בת הזוג והדינמיקה בקשר

הדינמיקה בקשר עם אדם בעל DPD עלולה להיות מורכבת ומאתגרת:

• תחושת עומס ואחריות מוגזמת: בן/בת הזוג השני עלול/ה להרגיש עומס רב, שכן הוא/היא נדרש/ת לקבל החלטות רבות ולשאת באחריות כמעט לכל היבטי החיים המשותפים.
• שחיקה ואיבוד זהות: לאורך זמן, בן/בת הזוג התומך/ת עלול/ה להרגיש שזהותו/ה נבלעת ושהוא/היא מנוצל/ת רגשית, שכן צרכיו/ה ורצונותיו/ה האישיים נדחקים הצידה.
• תסכול וחוסר אונים: כאשר ניסיונות לעודד עצמאות נתקלים בהתנגדות או פחד עז, עלול להיווצר תסכול משני הצדדים.
• הזנחת צרכים אישיים: הצורך המתמיד של בן/בת הזוג התלותי עלול לגרום לבן/בת הזוג השני להזניח את צרכיו/ה ורצונותיו/ה, מה שעלול להוביל לשחיקה רגשית.

יצירת עצמאות ואיזון בקשר: 

דרכי התמודדות וטיפול

התמודדות עם הפרעת אישיות תלותית דורשת סבלנות, הבנה ותהליך טיפולי משמעותי. 

המטרה היא לא לבטל את התלות לחלוטין, אלא ליצור תלות בריאה ומאוזנת, שבה כל אחד מבני הזוג מרגיש בטוח ועצמאי מספיק.

• טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): מסייע בזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה והתנהגות תלותיים. בטיפול זה, עובדים על חיזוק הביטחון העצמי, קבלת החלטות ולקיחת אחריות באופן הדרגתי.
• טיפול דינמי: יכול לסייע בהבנת שורשי התלות, לעיתים קרובות אלו חוויות ילדות או טראומות שעיצבו את דפוסי ההתקשרות.
• טיפול ממוקד סכמה (Schema Therapy): יעיל במיוחד בהפרעות אישיות. טיפול זה עובד על שינוי דפוסי התנהגות וחשיבה עמוקים ("סכמות") שנרכשו בילדות ומשפיעים על מערכות יחסים בבגרות.

טיפול זוגי:

• שיפור תקשורת: טיפול זוגי מלמד את בני הזוג לבטא צרכים, רצונות וגבולות באופן ברור, ישיר ואסרטיבי.
• חלוקת אחריות: עובדים על חלוקה מחודשת של תחומי אחריות וקבלת החלטות, תוך מתן הזדמנות לבן/בת הזוג התלותי להתנסות בעצמאות ולחוות הצלחות.
• הצבת גבולות בריאים: עוזר לבן/בת הזוג התומך להציב גבולות ברורים, ובמקביל לעודד את בן/בת הזוג עם DPD לכבד אותם ולהבין שהגבולות מגיעים ממקום של אהבה וצמיחה.
• חיזוק התמיכה ההדדית: ללמד את בני הזוג לתמוך זה בזה באופן שמקדם עצמאות ולא מנציח תלות.

עבור בן/בת הזוג התומך/ת:

• הצבת גבולות אסרטיביים: חשוב ללמוד להגיד "לא" ולתת לבן/בת הזוג את המרחב לטעות וללמוד מטעויותיו/ה, גם אם זה קשה בהתחלה.
• עידוד וחיזוק עצמאות: שבח וחיזוק על כל צעד קטן של עצמאות. הכירו בהתקדמות, גם אם היא איטית.
• טיפול אישי: לעיתים קרובות, בן/בת הזוג התומך/ת זקוק/ה גם הוא/היא לתמיכה טיפולית, כדי להתמודד עם העומס הרגשי, לשמור על זהותו/ה וללמוד להתמודד עם הדינמיקה המאתגרת מבלי להיפגע.
• שמירה על מרחב אישי וזמן לעצמך: חיוני למנוע שחיקה ואיבוד עצמי. מצאו זמן לפעילויות ותחביבים שמזינים אתכם באופן אישי.

תרגול עצמאות בהדרגה:

• התחלה בקטן: התחילו בהחלטות קטנות ופשוטות שבן/בת הזוג יכול/ה לקבל לבד (למשל, מה ללבוש, מה לאכול). תנו להם את ההזדמנות להצליח.
• לקיחת אחריות על משימות: הקצו משימות ספציפיות לבן/בת הזוג, ואפשרו לו/ה לבצען באופן עצמאי. היו זמינים לתמוך, אך לא לבצע במקומם.
• זמן לבד: עודדו זמן אישי נפרד, פעילויות חברתיות נפרדות או תחביבים אישיים. זה חיוני לפיתוח תחושת נפרדות ועצמאות.

לסיכום

הפרעת אישיות תלותית בזוגיות היא אתגר שניתן להתמודד איתו בהצלחה. 

עם טיפול מתאים, תמיכה הדדית, ורצון של שני הצדדים לשינוי, ניתן לבנות קשר בריא יותר, שבו כל אחד מבני הזוג חש בטוח, נתמך, אך גם עצמאי ומסוגל לקבל אחריות על חייו.

אם אתם חושדים שאתם או בן/בת זוגכם מתמודדים עם DPD, פנייה לייעוץ וטיפול מקצועי היא צעד חשוב ביותר. 

זכרו, בניית קשר מאוזן היא מסע, וכל צעד קטן קדימה הוא התקדמות משמעותית.

הערה חשובה: תוכן מאמר זה נועד למטרות מידע והעשרה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי מקצועי. בכל מקרה של חשש או צורך, מומלץ לפנות לאיש/אשת מקצוע מוסמך/ת.

מאיר ויצמן-יועץ לזוגיות ומשפחה