01 Jan
01Jan

                           הכן שלום ביתך לפסח  

    בשעה טובה,  חג החירות  קרב ובא. הוא מביא איתו ריח של ניקיונות ורעננות, אך יחד עמו גורר גם אלרגיות... 

רגישות יתר וחוסר סובלנות שיכולים לגרום למריבות, לכעסים ולכך שבמקום להרגיש בני חורין נרגיש מחוררים...  

 במאמר זה ננסה לצפות מראש את הקשיים, בתקווה שמוּדעוּת -מגבירה זהירוּת. 

ככל שנערך בהתאם לתקלות הצפויות, נצליח "לחצות את ים סוף"  ולצאת ממצרים הפרטית שלנו עם צלקות מינימאליות...{גם רבי יהודה היה נותן בהם סימנים...} 

גורמי הקושי :   

שהות משותפת בתוך הבית שעות שינה מאוחרות סיפוק זמני, הניקיון לא נשאר לנצח... הוצאות כספיות רבות ולא צפויות שהות משותפת: 

מחמאה, כבר דברנו...   

בזמנים של עבודה מרובה הדלק הנקי והזמין ביותר הוא מחמאה כנה , אפילו על פרט זעיר, או על מעשה "מובן מאליו" . 

הניקיון היסודי יתחיל בצחצוח המשקפים כדי לראות כל פינה חדשה שכבר נוקתה/ סודרה/ חודשה כזריקת חשק להמשך עבודה באווירה נעימה. 

אופן בקשת עזרה: 

לאופן הבקשה יש השפעה מכרעת על מידת ההיענות לה. יש המתלוננים ומחכים  לרחמים מצד בן הזוג. יש המשווים:" אולי תתחיל לעזור?! תראה כמה אני מספיקה, אתה פשוט לא זז ..." 

הערכות מוקדמת- קריטית!  

יש  לכתוב דף משימות לפרטי פרטים ולחלק תפקידים בין דרי הבית .כשאדם יודע מראש מה עומד לפניו ומה מצופה ממנו, הוא רגוע בביצוע המשימה .   

כשאני מזהה צורך בעזרה שלא צפינו מראש, כדאי לפנות בצורה מאפשרת. 

כגון: "מתי יש לך זמן ? אני צריכה שתסדר לי מדף אחד" . כן, כן...אדם אוהב לעזור כשנותנים לו תחושה של מושיע ולא של מחויב. 

מסיבה זו נראה אנשים שנחלצים לעזרת השכנה, אבל בבית, בקושי ניתן לחלצם מהמיטה... {וסימנך "בפרך"=בּפֶה רַךְ}. 

חילוקי דעות =קול אחד    עצם השהות עם הילדים בבית יוצרת מצבים בהם אחד ההורים מטיל משימה על הילד, ובו זמנית, ללא תאום, מבקש ממנו גם הורה השני. 

או מקרה בו אבא החליט להעניש ילד בצורה מסוימת והאם חושבת אחרת .   במקרים מסוג זה אסור, כמובן להעיר לבן הזוג ליד הילד .

פגיעה כזו תגרום למלחמת כבוד מולו. לילד תמיד נאמר: "לא ידעתי שאמא אמרה כך, אם אמא בקשה- תעשה קודם את מה שאמא אומרת", וכן להפך. 

על כל אחד מההורים לדאוג שהילד יעשה את מה שביקש בן הזוג. התנהגות זו מוסיפה כבוד והערכה בין ההורים. 

"איפוס" השעון הביולוגי:  

כמו שעון, גם אנחנו עלולים להגיע ל'התפגרות' אם נפר את איזון שעות השינה. 

עם העומס והלחץ, בני הזוג צריכים להיות נחרצים בשמירה על מספר שעות שינה סביר בלילה. בעת עייפות מצטברת, העבודה הרבה יותר יעילה והעצבים דווקא יעילים מאד... מתכון ל"חמץ וודאי"! {וסימנך: "רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית"} 

תחושת אכזבה :   

ניקיון הוא דבר שקשה לשמרו לאורך זמן, בעיקר בבית ברוּך ילדים. כך קורה שלאחר עבודה רבה אנו מתאכזבים כשנראה כאילו לא עשינו כלום. כדאי שנזכור כי הניקיון בערב פסח נעשה ראשית, כי כך כתוב בתורה ! בעצם עבודת הניקיון אנו זוכים במצווה דאורייתא. גם כשיש, ברוך ה ', מי שילכלך- את המטרה העיקרית, השגנו! 

בברית בין הבתרים נאמר לאברהם "ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה", ולמעשה שועבדו ישראל במצרים "רק" 210. כדי שלא נשאר חייבים,  את היתרה אנחנו משלימים בכל ערב פסח..  {וסימנך "די דיינו"!} 

רעיון נוסף הוא למצוא "עמדות טעינה" שאינן קשורות לניקיון. למשל: לסמן יעד שלאחר יום קרצוף- יוצאים לפיקניק בפארק. 

תכנון הוצאות:   כדאי לבני הזוג לשבת יחדיו, ולנסות לצפות את ההוצאות. לרשום תקציב, וכמובן "לסנן" ביחד.  הכתיבה מעמידה את סדר העדיפויות במקום הגיוני .  

לא לשכוח להכניס בדף סעיף:  מתנה (בגד/תכשיט, והמחמירים- גם וגם...) לאישה, שהרמב"ם כותב שזו חובה.{וסימנך:" ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"...}. 

בברכת חירות אמיתית . 

מאיר ויצמן 

מגשר ומנחה זוגיות ומשפחה 

058-4119566

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.